היום ה93. קמתי בבוקר ונסעתי עם אימא לבדיקת לקטוז. הבדיקה נקבעה לשעה תשע, והגענו בלחץ בתשע ושש דקות, מקוות לא לראות את הרופאה נועלת את הדלת בדרך הביתה. כמובן שזה לא קרה, כי מתברר שלבדיקה יש שלושה סבבים, ולפעמים אפילו ארבעה: בהתחלה נושפים לתוך מכשיר. ואז שוברים את הצום עם נוזל מגעיל בטעם גבס, ומחכים ארבעים דקות. נושפים שוב. מחכים שוב. נושפים שוב, ואם הערכים לא קופצים לשמיים זה הזמן לומר שלום ולהתראות. אם יש שינוי בין הבדיקות אז מחכים עוד פעם, לבדיקה נוספת.
אצלי לא היה שינוי, ככה שהיה בסדר. באתי-נשפתי-הלכתי (לקניות, בין בדיקה לבדיקה. וחזרתי כדי לנשוף שוב.) ואז קניתי לי מאפה גבינה, סתם כי אני יכולה. אז זהו, הסוף לחיי הפרווה שלי. מותר לי חלבי, ובבית הצמחוני שלי זו בשורה נהדרת.
לזכור:
- לדבר עם החברות. התחלתי להבין גם את הצד שלהן, והן מתחילות להבין את הצד שלי. השאלה היא מה הלאה.
- לבקש מאבא להוציא לי את האישור הרפואי מהדואר. אני מתחילה ממש להיות צריכה את כל הקטע הזה של מורים פרטיים.
- להזכיר לאימא לקחת התחייבות מקופת החולים לסי טי. או לקחת כזו בעצמי.
- להתקשר למורה לאמנות, ולקבוע איתה המשך עבודה על הפרוייקט.
- עבודה בהיסטוריה.
- להדפיס לי לוח שנה גדול. או למחוק את כל ההודעות שיש על הלוח בחדר שלי, ולהפוך אותו ליומן.
אצלי לא היה שינוי, ככה שהיה בסדר. באתי-נשפתי-הלכתי (לקניות, בין בדיקה לבדיקה. וחזרתי כדי לנשוף שוב.) ואז קניתי לי מאפה גבינה, סתם כי אני יכולה. אז זהו, הסוף לחיי הפרווה שלי. מותר לי חלבי, ובבית הצמחוני שלי זו בשורה נהדרת.
לזכור:
- לדבר עם החברות. התחלתי להבין גם את הצד שלהן, והן מתחילות להבין את הצד שלי. השאלה היא מה הלאה.
- לבקש מאבא להוציא לי את האישור הרפואי מהדואר. אני מתחילה ממש להיות צריכה את כל הקטע הזה של מורים פרטיים.
- להזכיר לאימא לקחת התחייבות מקופת החולים לסי טי. או לקחת כזו בעצמי.
- להתקשר למורה לאמנות, ולקבוע איתה המשך עבודה על הפרוייקט.
- עבודה בהיסטוריה.
- להדפיס לי לוח שנה גדול. או למחוק את כל ההודעות שיש על הלוח בחדר שלי, ולהפוך אותו ליומן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה