להיות בריאה זה לשרת את המדינה שלך, כמו שכולם עושים, כמו שאת מסוגלת, והכי טוב שאת מסוגלת.
להיות בריאה זה לתכנן שבוע-שבועיים-חודש מראש. ולקיים את התכניות.
להיות בריאה זה גם לתכנן מהרגע להרגע. כי אפשר, כי יש מרחב להתגמש בו.
להיות בריאה זה לדבר עם חברות, ולא להיות מרכז השיחה. כי היומיום שלך פחות או יותר מעניין כמו של כולן. זה גם לדבר עם חברות וכן להיות חלק בשיחה. כי זה מעניין אותן, ואת סומכת עליהן, ומאמינה בהן. כי את רוצה. כי דיברתן על כל מה שהיה.
כי את כבר לא מרגישה נבגדת.
להיות בריאה זה להתחיל זוגיות עם מישהו, ולחפש את הביחד, וליהנות ממנו וממה שאתם מצמיחים. לדעת שסביר להניח שאת הבחורה הכי מזליסטית שיש. להיות בריאה זה גם לשבת לבד אחרי שנפרדת, ולאהוב את הלבד הזה, שהוא בדיוק מה שאת צריכה כרגע. זה לחשוב לפעמים מי תהיה החברה הבאה שלו, ולקוות באמת שהיא מהטובים. זה לתהות לפעמים אם יכול להיות שזו שוב תהיה את. זה להבטיח לעצמך שתקיימו פעם את השיחה ההיא של סגירת קצוות, כמו שכל האנשים הבריאים צריכים לעשות.
להיות בריאה זה לרוץ. לשחק כדורסל. לשחק את המשחק המוזר ההוא, שיואב המציא, שהוא קצת כמו כדורגל אבל הרבה לא. זה לחלום על ריצת מרתון. ולחלום שוב בשנה שאחר כך.
להיות בריאה זה לאכול בריא. ולערום בראש בפירמידה מסודרת את כל אבות המזון, ולוודא שכולם על הצלחת. זה לאכול כי את רעבה, לא כי צריך. זה לתהות מדי פעם כמה את שוקלת, אבל לא לטרוח לבדוק.
להיות בריאה זה לקנות מדי פעם את השוקולד ההוא, שלא אכלת מאז כיתה ג' אבל פתאום בא לך. זה ממתקי גומי. או את הדובונים החדש והמגעיל, שלא נורא אם תאכלי, כי סכ"ה את בריאה.
להיות בריאה זה לשבת ולכתוב. ולהתחיל לסדר את כל השירים שלך. ולהיות גאה באלה שממש טובים, ולהסמיק קצת מאלה של כיתה ה'. להיות בריאה זה להבטיח לעצמך שתכתבי, בערך שלושה ימים לפני שאת תופסת ראש ועושה את זה.
זה כשהיומן לא עומד בקצב של האירועים. זה כשבסוף שבוע את מספרת סיפור ולא זוכרת באיזה יום, בעצם, הוא קרה.
להיות בריאה זה לצחוק. זה לזפזפ בשירים בטלפון, לבחור יעד לפי קו האוטובוס שמגיע ראשון. זה להבטיח למורה לנהיגה שפעם אחרונה שאת משחררת את הקלאץ' מהר מדי. זה לשחרר את הקלאץ' מוקדם מדי. זה לשמוע מההורים שאת לא באה מספיק הביתה, ולחשוב מי צריך בכלל בית כשהעולם גדול כל כך ומעניין. זה להגיע הביתה ולא לרצות לצאת ממנו שוב, כי מה חסר לך פה. זה להתחיל לקרוא ספר. זה להפסיק אותו באמצע כי הוא ממש, אבל ממש משעמם. זה לקנות בלוק ציור חדש, וקנבס בגודל שערורייתי כי בא לך לנסות לצייר על כולו.
להיות בריאה זה להתווכח במשך שעה על המון נושאים, בלי להבין באמת באף אחד מהם. זה לא לשוטט בויקיפדיה בשעות שאחרי הויכוח כדי לדעת רטרואקטיבית, אבל כן להעיף מבט על ערך או שניים שקשורים.
זה לתת לחדשות לעבור לידך. זה להתעדכן במה שקורה בעיתוני סופשבוע, ולא במבזקים כל חצי שעה.
להיות בריאה זה להשלים עם מה שהיה, ולהעיף מבט בתמונות של הטיול ההוא באילת של סוף י"ב שפספסת. זה להסכים להגיע לשבת בוגרות, או לפחות לא לכעוס כל כך כל פעם שמזכירים את האולפ, שפישלה, כל כך פישלה.
זה להשלים סוף סוף את הבגרות המעשית בספורט.
להיות בריאה זה להתייחס לשירות שלך כאל הדבר הכי טוב שאת עושה כרגע בחיים, הדבר ההוא שאת כל כך טובה בו וכל כך עוזרת בו, ולא ברירת המחדל שהיתה לך כי כשהיה צריך להחליט עוד לא ידעת איך תהיי שנה הבאה.
להיות בריאה זה להבין שאין שום סיכוי שהיית עומדת בשירות כזה אם היית ולו קצת חולה.
להיות בריאה זה למשוך בכתפיים, לפחות שלוש פעמים ביום. זה להשאיר את העבודה בעבודה, את הצרות עם החברה הכי טובה בשיחות איתה ואת השנה שעברה בשנה שעברה.
להיות בריאה זה לחכות שכאב הבטן שמגיע מדי פעם יעבור, ולעשות את זה בלי לקבור בראש את עשרת החודשים הבאים שבטח הלכו לך כבר, כי הנה הכאב חזר.
להיות בריאה זה תהליך. וחמישה חודשים אחרי, אני ממש ממש באמצע.
