המחשב הנייד חזר אל ידיי האוהבות בשעה טובה ומוצלחת הערב. כיף לחזור לכתוב בשכיבה :-)
את הצהריים העברתי בחיפוש אחר קונפליקטים בחפצים. מושגים כמו רפואה מונעת, שעון עומד, לימודי המוח ועץ ננסי קיבלו משמעות מעניינת פתאום. עוד לא החלטנו האם 'מכבסת ניקוי יבש' נחשבת קונפליקט כי שטיפה היא חלק מפעולת הכיבוס, או שלא. באמצע החיפוש נרדמתי לשעה וחצי בערך. בכלל, אני נורא עייפה לאחרונה. אם אין לי רופאה להתעצבן עליה על הבוקר אני יכולה לישון ממש המון, בערך שתים עשרה שעות. ואז להירדם בצהריים לעוד שעה. בהתחשב בכך שאני לא עושה דבר, זה המון. כמובן שאם הייתי מנהלת חיי תיכון נורמליים כמות שעות השינה שלי הייתה נחשבת נורמלית לחלוטין.
התלבטתי אם לצום היום. מצד אחד יש צום, ואני מעל גיל 12 ככה שאני מחויבת. מצד שני אני לא מצליחה לאכול הרבה גם ככה, ואני בתת משקל די חמור. אני חושבת שתמיד הייתי בתת משקל כלשהו, אבל עכשיו הוא מחמיר. אני שוקלת בערך כמו ששקלתי בכיתה ח' כרגע. אז התלבטתי, עד שאימא באה ופתרה את ההתלבטות: אל תצומי.
לא שאוכל זה דבר פשוט כל כך. קשה לי לאכול בלי לחטוף בחילה נוראית באמצע, ואני עוד מחפשת איזה אוכל אצליח לאכול. אכלתי היום שני מאפינס, ואת שניהם לא הצלחתי לסיים. מהמרק עם הקוסקוס לעומת זאת אכלתי די הרבה. כנראה שהמאפינס, שבהתחלה נראו כמו פתרון מצוין לארוחות קטנות כל שעה, לא כל כך טובים כמו שחשבתי. הפתעה גדולה: גם סושי לא טוב בתור המרכיב המרכזי של הארוחה.
החתונה של בת הדודה עוד שלושה שבועות, והחלטתי שאין לי סיבה לקנות בגד חדש. קצת איבדתי עניין בבגדים ובלהיראות יפה ובעוד דברים שהם לא מערכת העיכול שלי. חוץ מזה, אני חושבת שירדתי מידה, ואני ממש לא מתכננת לקנות בגד שיתאים לי עכשיו. הפשרה היא לקנות נעליים, או איזה תכשיט קטן שישמח אותי. מעצבן אותי שאין לי מצב רוח לזה, כי בערך בחצי השנה האחרונה חלמתי על זוג נעליים חדשות, ושיהיו על עקב. כמובן שכל פעם השתפנתי ברגע האחרון. אז הבטחתי לעצמי שבגיל 17 וחצי אני כבר אהיה על עקבים. אם לא ביום-יום, לפחות בשבתות.
החתונה של בת הדודה עוד שלושה שבועות, ועם נעלי עקב או בלי זה נורא מרגש. היא הראשונה מבין בנות הדודות שמתחתנת, וכולנו שמחים נורא ככה שדברים קטנים כמו היותה של החתונה בסוף העולם לא מפריעים לנו. מה נגיד, שיהיה במזל טוב.
את הצהריים העברתי בחיפוש אחר קונפליקטים בחפצים. מושגים כמו רפואה מונעת, שעון עומד, לימודי המוח ועץ ננסי קיבלו משמעות מעניינת פתאום. עוד לא החלטנו האם 'מכבסת ניקוי יבש' נחשבת קונפליקט כי שטיפה היא חלק מפעולת הכיבוס, או שלא. באמצע החיפוש נרדמתי לשעה וחצי בערך. בכלל, אני נורא עייפה לאחרונה. אם אין לי רופאה להתעצבן עליה על הבוקר אני יכולה לישון ממש המון, בערך שתים עשרה שעות. ואז להירדם בצהריים לעוד שעה. בהתחשב בכך שאני לא עושה דבר, זה המון. כמובן שאם הייתי מנהלת חיי תיכון נורמליים כמות שעות השינה שלי הייתה נחשבת נורמלית לחלוטין.
התלבטתי אם לצום היום. מצד אחד יש צום, ואני מעל גיל 12 ככה שאני מחויבת. מצד שני אני לא מצליחה לאכול הרבה גם ככה, ואני בתת משקל די חמור. אני חושבת שתמיד הייתי בתת משקל כלשהו, אבל עכשיו הוא מחמיר. אני שוקלת בערך כמו ששקלתי בכיתה ח' כרגע. אז התלבטתי, עד שאימא באה ופתרה את ההתלבטות: אל תצומי.
לא שאוכל זה דבר פשוט כל כך. קשה לי לאכול בלי לחטוף בחילה נוראית באמצע, ואני עוד מחפשת איזה אוכל אצליח לאכול. אכלתי היום שני מאפינס, ואת שניהם לא הצלחתי לסיים. מהמרק עם הקוסקוס לעומת זאת אכלתי די הרבה. כנראה שהמאפינס, שבהתחלה נראו כמו פתרון מצוין לארוחות קטנות כל שעה, לא כל כך טובים כמו שחשבתי. הפתעה גדולה: גם סושי לא טוב בתור המרכיב המרכזי של הארוחה.
החתונה של בת הדודה עוד שלושה שבועות, והחלטתי שאין לי סיבה לקנות בגד חדש. קצת איבדתי עניין בבגדים ובלהיראות יפה ובעוד דברים שהם לא מערכת העיכול שלי. חוץ מזה, אני חושבת שירדתי מידה, ואני ממש לא מתכננת לקנות בגד שיתאים לי עכשיו. הפשרה היא לקנות נעליים, או איזה תכשיט קטן שישמח אותי. מעצבן אותי שאין לי מצב רוח לזה, כי בערך בחצי השנה האחרונה חלמתי על זוג נעליים חדשות, ושיהיו על עקב. כמובן שכל פעם השתפנתי ברגע האחרון. אז הבטחתי לעצמי שבגיל 17 וחצי אני כבר אהיה על עקבים. אם לא ביום-יום, לפחות בשבתות.
החתונה של בת הדודה עוד שלושה שבועות, ועם נעלי עקב או בלי זה נורא מרגש. היא הראשונה מבין בנות הדודות שמתחתנת, וכולנו שמחים נורא ככה שדברים קטנים כמו היותה של החתונה בסוף העולם לא מפריעים לנו. מה נגיד, שיהיה במזל טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה