היה פעם ניסוי עם קופים. שמו חמישה מהם בתוך כלוב עם בננות תלויות. אבל ברגע שאחד הקופים נגע בבננה, כולם קיבלו מכת חשמל. די מהר הם הבינו שלא כדאי להם לגעת בבננות. ואז הוציאו קוף אחד, והכניסו חדש. ישר הוא ניגש לבננות - אבל שאר הקופים עצרו אותו ומנעו ממנו את זה. ואז החליפו עוד קוף.
בסוף היו חמישה קופים בכלוב, ואף אחד מהם לא חטף את מכת החשמל ההיא. אבל כולם נלחמו במי שהעז לחשוב על לגעת בבננות, בלי שיבינו למה בעצם.

לימוד מכאב הוא לימוד חזק.  לפעמים חזק מדי. כי אנחנו נעשה הכל כדי לא לחזור לכאב ההוא.
אנחנו לא ניגע בתנור כשהוא חם, גם אם בגיל שנתיים 'חום' זה עוד לא מושג קליט. מספיק שאנחנו מבינים 'איה'.
אנחנו נצמצם את הקשרים החברתיים שלנו למינימום, שנים ועשרות שנים אחרי חרם חברתי.
אנחנו נפסיק לתת אמון, נלמד להסתדר לבד, נחשוב שזה עובד יופי, רק לא הכאב הזה.

ואנחנו נבין שכשהבטן מתחילה לחזור להיות רגישה פתאום, והכאב עמום אבל שם ומתחיל להתגבר, נבין שלפעמים לא הכל תלוי בלימודים שלנו. לפעמים אין מה להלחם.